אחד החששות שמטרידים ישראלים לפני יציאה להרפתקה שנקראת תואר שני בחו"ל, הוא היחס של הסביבה החדשה לישראלים ולמצב המורכב שאנחנו חיים בו במזרח התיכון. כדי להפיג את החששות האלו פנינו לשלושה סטודנטים שלמדו מעבר לים והיו מוכנים לשתף בחוויה מהזווית שלהם.
תכירו את ענת פלד, סטודנטית באוניברסיטת אוקספורד בבריטניה דרך מלגת רודס (Rhodes Scholarship)
ענת למדה לתואר ראשון באוניברסיטת סטנפורד בארצות הברית, ועכשיו היא לקראת סיום התואר השני בהיסטוריה באוניברסיטת אוקספורד. בשני המוסדות הייתה לה חוויה מדהימה ומשנת חיים. היא פגשה סטודנטים מכל העולם, התפתחה אינטלקטואלית וזכתה לחוויות אקדמיות וחברתיות מאוד משמעותיות.
האם נתקלת באנטישמיות או בהפגנות נגד ישראל?
אני לא נתקלתי ביחס מפלה או אי אהדה כלפיי כי אני ישראלית או יהודייה - לא בארה״ב ולא בבריטניה. לדעתי מפחידים אותנו יותר מדי בישראל מתופעת ה-BDS וגורמים לנו לחשוב שכולם שונאים אותנו בקמפוסים.
בכל אוניברסיטה יש קהילה אקטיביסטית שכנראה תהיה פרו-פלסטין, אבל אני אישית מצאתי את האנשים שלי ולא היו לי יותר מדי בעיות. בזמן מבצע "שומר חומות" בארץ, במאי 2021, היו כמה הפגנות פרו- פלסטיניות באוקספורד ובלונדון, ולא היה כל כך כיף להיכנס לאינסטגרם. אבל גם בתקופה הזאת לא חשתי חוסר ביטחון, והרבה סטודנטים אחרים שאלו לשלום המשפחה שלי בארץ.
איך הייתה התחושה באוניברסיטה מבחינת ביטחון אישי?
אני מרגישה מאוד בטוחה באוקספורד וכך גם הרגשתי בסטנפורד. זה לא צריך להרתיע ישראלים מלבוא ללמוד בחו״ל.
מה לעשות אם נתקלים בשיח אנטי ישראלי?
באוניברסיטת סטנפורד הייתי מאוד מעורבת ב"הלל" (המרכז לחיים יהודיים בקמפוס) והרגשתי שזה הבית השני שלי. הרגשתי שיש לי גב ואם היו צצים דברים הייתי באה לשם. באוקספורד יש את JSOC (ארגון יהודי באונ' אוקספורד). הקהילה הישראלית והיהודית בקמפוס יכולה להוות רשת ותמיכה מאוד משמעותית עבור סטודנטים ישראלים.
האם יש לך טיפים לסטודנטים אחרים שעתידים לטוס?
אני לא הגעתי עם המחשבה ש״אני שגרירה וצריכה לעשות הסברה למדינת ישראל״. הגעתי כסטודנטית במטרה ללמוד ולהתפתח. אני גם לא מייצגת את כל ישראל - אני יכולה להציג רק את עצמי והדעות שלי, ויש דברים שקורים במדינה ואני ביקורתית כלפיהם.
לא הסתרתי את היותי ישראלית או את העובדה ששירתי בצבא, פשוט התרכזתי בבניית חברויות לפני שעסקתי בפוליטיקה כדי לייצר אמון הדדי.
מיכל שנדר גם היא מספרת על החוויה החיובית שלה מעבר לים, הפעם דווקא בניו יורק
מיכל גרה ולמדה בניו יורק. היא למדה לתואר שני בעבודה סוציאלית באוניברסיטת קולומביה, ולא קיבלה מלגה כלשהי.
ספרי לנו על החוויה שלך בתור ישראלית בחו"ל
החוויה שלי הייתה טובה מאוד, אנשים היו נחמדים והעובדה שאני ישראלית מצאה חן בעיני הרבה אנשים, בטח בעיני היהודים הרבים שחיים בעיר.
האם נתקלת באנטישמיות? בהפגנות נגד ישראל?
ממש לא נתקלתי באנטישמיות בזמן שגרתי ולמדתי בניו יורק. להיפך, העובדה שאני ישראלית הפכה אותי לחביבה על מרצים ומעסיקים. סביב המבצע במאי 2021 אכן היו הפגנות אנטי ישראליות וקולות אנטי ישראלים בקמפוס, אבל הדבר לא הפריע לי. להיפך, לקחתי חלק בהפגנות מתוך אמונה שאני כישראלית שמכירה את המציאות האלימה של הכיבוש צריכה להשמיע קול התנגדות לדיכוי וללחימה.
איך הייתה התחושה באוניברסיטה מבחינת ביטחון אישי?
מצוינת, ביטחון אישי מעולם לא היה עניין עבורי בקמפוס, לא בתור אישה ולא בתור יהודייה ולא בתור ישראלית.
מה לעשות אם נתקלים בשיח אנטי ישראלי? האם יש גופים בתוך האוניברסיטה שמלווים בתהליך?
חשוב לא להיבהל משיח אנטי ישראלי. אני מאמינה שדיונים כאלה הם חשובים, ודווקא אני, כישראלית, צריכה לקחת בהם חלק ולהשמיע את דעתי. יש גופים באוניברסיטה שמסייעים במקרים של אנטישמיות אבל בעיניי שיח אנטי ישראלי הוא לא בהכרח שיח אנטישמי ומסוכן מאוד לבלבל בין השניים.
האם יש לך טיפים לסטודנטים אחרים שעתידים לטוס?
אני ממליצה לסטודנטים עתידיים ללמוד על המצב בישראל ובשטחים, ללמוד על ה-BDS ולהתנהל בדיונים עם ידע, מתוך שיח פתוח ולא מתוך מגננה. הפרספקטיבה של חיים בחו"ל יכולה ללמד אותנו הרבה על החיים בארץ.
בן לוריא למד באוקספורד דרך מלגת רודס, ומתאר מציאות קצת שונה
בן למד לתואר ראשון בסוציולוגיה ותקשורת באוניברסיטה הפתוחה, ולמד לתואר שני במדיניות ציבורית באוקספורד, בריטניה.
ספר לנו על החוויה שלך בתור ישראלי בחו"ל
לקראת ההגעה לאוניברסיטה חשבתי על המשמעות של להגיע למקום בינלאומי כישראלי. חיפשתי איזון בין להיות ישראלי שלא מתבייש בזהות שלו לבין הרצון פשוט "להיות", בלי להפוך את ישראל לנושא המרכזי של החוויה שלי שם.
בדיעבד לא היה קל למצוא את האיזון הזה, כי הסוגיה של ישראל עולה כל הזמן והבחירה שעמדה בפניי ובפני ישראלים אחרים היא או לברוח מהזדהות כישראלים או להתמודד ולהשקיע את האנרגיה בנושא.
האם נתקלת באנטישמיות? בהפגנות נגד ישראל?
לצערי התשובה היא כן. חשוב לי להדגיש מעל לכל שחווית הלימודים שם חיובית מאוד ואני ממליץ לכל אדם שמתעניין ללכת על זה. החיים באוניברסיטה ממש לא היו רק חוויה של עימות סביב ישראל ואנטישמיות.
לצד זה, הסוגיות האלו כן היו נוכחות בתקופה שלי שם. היו היבטים "רגילים" של אנטי-ישראליות בהפגנות ואקטיביזם, אבל הייתה גם גלישה ברורה למעוזי האנטישמיות: ניסיונות להרחיק אנשים מאינטראקציה איתי בגלל המוצא שלי, ניסיונות להוקיע אותי מקהילות בגלל ההזדהות שלי כציוני (גם כשזה לא אומר דבר על עמדותיי הפוליטיות), השוואות בעייתיות לנאציזם ועוד.
אני חייב לציין שהיו גם נקודות אור שאינן מובנות מאליהן, כמו חברויות עמוקות עם חבר'ה ערבים/ות ופלסטינים/יות, גם כשיש אי-הסכמות.
איך הייתה התחושה באוניברסיטה מבחינת ביטחון אישי?
לא הרגשתי בשום שלב חשש לביטחון האישי שלי, אבל בתקופת ההפגנות נגד ישראל במאי 2021, כן עלתה בי המחשבה של איך הדברים היו נראים אם הייתי מסתובב עם כיפה, והאם במצב כזה הייתי נקלע לסיטואציות פיזיות.
מה לעשות אם נתקלים בשיח אנטי ישראלי? האם יש גופים בתוך האוניברסיטה שמלווים בתהליך?
החשיבות של חברויות וקהילה בסיפור הזה היא המרכז לדעתי – לאו דווקא רק חברויות ישראליות וקהילה יהודית, אלא פשוט הקשרים שלך שתמיד יוכלו להרים אותך ולתמוך בך בעת הצורך. במקרה שלי גם הצוות של המלגה תמך מאוד והיה שם לכל צורך.
יש גם את הקהילה היהודית באוקספורד: בית הכנסת, בית חב"ד ואגודת הסטודנטים היהודית. דווקא מטעם האוניברסיטה עצמה לא מצאתי את הגורמים הרלוונטיים, ולפעמים הרגשתי קצת אדישות לנושאים האלו מהגורמים האחראים עליי.
האם יש לך טיפים לסטודנטים אחרים שעתידים לטוס?
אני חושב שאין תשובה נכונה בדילמה של 'לא להתבייש בכך שאתה ישראלי' ו'לא למקד את כל החוויה שלך בחו"ל על הוויכוח הישראלי'.
כל אחד צריך למצוא את הנתיב שמתאים לו או לה. במקרה שלי, אני חושב שמצאתי את דרך האמצע בין להתמודד איתה ולהילחם בה, לבין לא לתת לנושא הזה להאפיל על החוויה החיובית בלימודים או להתעסק בו ברמה היומיומית.
לסיכום, גם אם אתם חוששים מהיתקלות באנטישמיות או בשיח אנטי ישראלי, זכרו שזאת לא חייבת להיות כל החוויה שלכם. בנו לעצמכם קהילת חברים תומכת, ובחרו את הדרך הנכונה עבורכם להתמודד עם הנושא במידה והוא עולה.
コメント